רשומות

מציג פוסטים מתאריך 2016

שיר לזכרה של רינה קרואני ז"ל

כתבה : אורלי גרף (ספרנית בספרייה העירונית) תָּמִיד אַתְּ מְחַיֶּכֶת תָּמִיד אַתְּ תּוֹמֶכֶת יָדֵךְ מוֹשִׁיטָה לְעֶזְרָה אַתְּ חֲבֵרָה. דְּמוּתֵךְ מְמַלֵּאת אוֹתִי מַקִּיפָה אוֹתִי הָפַכְתְּ חֵלֶק מַמְּנִי, מֵחַיַּי. פִּתְאוֹם נֶעֱלַמְתְּ בַּחֲשַׁאי הַקֹּר חָדַר לְעַצְמוֹתַי צְמַרְמֹרֶת הִרְעִידָה אֵיבָרַי רִנָּה, אַתְּ כֹּה חָסְרָה לִי כֹּה יְקָרָה לִי. הָלַכְתְּ כָּךְ פִּתְאוֹם אֶצְלִי הִתְנַפֵּץ הַחֲלוֹם. רִנָּה, אֵינֵךְ עוֹד לְצִדִּי נִשְׁאַרְתִּי לְבַדִּי אֶשָּׂא אוֹתָךְ עִמִּי בְּשָׁכְבִי וּבְקוּמִי. תָּמִיד אַרְאֶה אוֹתָךְ לְפָנַי לְנֶגֶד עֵינַי מוֹשִׁיטָה זְרוֹעוֹתַיִךְ אֵלַי מְבַקֶּשֶׁת: חִשְׁבִי עָלַי. רִנָּה יַקִּירָתִי, זָכִיתִי לְהַכִּירֵךְ, לַעֲבֹד לְצִדֵּךְ לְהוֹקִירֵךְ. לְצַעֲרִי, לֹא תָּמִיד בָּאתִי לְעֶזְרָתֵךְ מְבַקֶּשֶׁת סְלִיחָתֵךְ, מְחִילָתֵךְ. שִׁמְרִי עָלַי מִמָּקוֹם הִמָּצְאֵךְ מִמָּרוֹם כִּסֵּא מַלְכוּתֵךְ שִׁמְרִי לִי מָקוֹם לְצִדֵּךְ. יַקִּירָה, נוּחִי בַּשָּׁלוֹם עַל מִשְׁכָּבֵךְ לָעוֹלָם אִזְכְּרֵךְ וְאֹהָבֵךְ.

זרקור על המתנדבים בספרייה

תמונה
כתבה: אילנית יהודה מתנדבי הספרייה מסייעים לנו ביום יום בקיום פעילותינו הענפה.   המתנדבים מושיטים יד לעזרה במגוון רחב של פעילויות כמו: סידור ספרים, מיון ספרי מתנות והדבקת מדבקות ברקוד. בזכותם של כל אלו, מתפנות הספרניות לשרת את הקהל כראוי .  חלק מהמתנדבים מגישים סיוע בתחומים ייעודיים במדורי הצרפתית, האיטלקית, הרוסית והאנגלית, במתן שירותי יעץ בשפות אלו ובארגון האוסף הקיים במדור. מתנדבים שבעברם היו ספרנים מסייעים גם באופן מקצועי בקיטלוג ובשירות לקוחות הספרייה. בפוסט זה נקיים ראיון עם אחת ממתנדבות הספרייה הותיקות, גב' חני דורון, שמתייצבת כל שבוע באופן קבוע, בספרייה.    חני דורון בספרייה  שלום לך, חני. שלום. ספרי לנו בבקשה מעט על עצמך. אני אמא לשלושה ילדים וסבתא לשמונה נכדים. הצעיר מבניהם בן שנה ושמונה חודשים. בעברי הייתי מנהלת בתי ספר יסודיים בעיר. האחרון שבהם היה "היובל" בשכונת נחל עשן. לפני כן הייתי מורה ומחנכת כיתה. מתי התחלת להתנדב בספרייה ? אני מתנדבת בספרייה כעשור שנים. מה הביא אותך אלינו ? ראשית, אני חובבת קרי

הזמנה לשוב אל המקורות - הספרים של מיכה גודמן

תמונה
כתבה: אילנית יהודה שימח את ליבי לאחרונה לגלות כי לספר האחרון של מיכה גודמן "הנאום האחרון של משה" (2014)  קיימת רשימת הזמנות מכובדת. אינני יודעת אם קשור הדבר לפרסומת הרדיופונית או לא, אך הדבר מהווה הזדמנות טובה להציג את כלל הספרים של גודמן כהזמנה פתוחה לקוראים לשוב ולעיין במקורות. הספרים מהווים פרשנות לטקסטים מכוננים של העם היהודי: התנ"ך-ספר דברים, ספר הכוזרי לרבי יהודה הלוי ו"מורה נבוכים" לרמב"ם. גודמן פונה למקורות, מנתח אותם, מפרק ומבנה מחדש (דה-קונסטרוקציה) לתוכם את תובנותיו. הספרים עשירים בציטוטים מתוך המקורות ולפיכך, גם מכלי שני, הם בהכרח מקרבים את הקורא אל המקורות ולא מרחיקים. ספריו הקודמים של גודמן: "חלומו של הכוזרי" (2012) ו"סודותיו של מורה הנבוכים" (2010), עסקו בפרשנות לספר הכוזרי ולספר מורה נבוכים. החלטתו לדון בספר הכוזרי ובספר מורה נבוכים, באה בעקבות טענתו של חוקר מדעי היהדות, יהודי אמריקאי בשם צבי וולפסון, כי שני ספרים אלו, מייצגים את הקצוות של הפילוסופיה ושל המחשבה היהודית כולה. הם משקפים את המתח הקיי

שנה חדשה כתבי עת חדשים

כתבה: אילנית יהודה הרב עדין שטיינזלץ בספרו: "חיי שנה: מאמרים לחגים ומועדי השנה היהודית" , טוען כי צירוף המילים "שנה חדשה" הוא בעל סתירה פנימית. כלומר, מצד אחד המילה שנה, מסמלת את מה שנשנה וחוזר על עצמו ומצד שני, המילה "חדש" מסמלת את מה שנולד ולא היה לפני כן. לקראת שנת תשע"ז, הספרייה, כמו השנה, מעלה את גלגל ימיה מחדש. בצד המשך קיום פעילות ספרותית ותרבותית ענפה, שדרוגים בתחום המחשוב ושדרוגי תשתיות, אנו מכניסים לספרייה מספר כתבי עת חדשים בתחומי דעת שונים. מהלך זה יאפשר לכם להעשיר את חווית הקריאה וליהנות ממגוון רחב של כתבי- עת, שחלק הארי שלהם ניתן להשאלה. כמו כן, תוכלו להסתמך על כתבי עת מחקריים לשם כתיבת עבודות חקר ו/או עבודות אקדמיות.   כתבי עת חדשים שהוכנסו/יוכנסו בקרוב לקטלוג הספרייה והינם ניתנים להשאלה    אדם עולם כתב עת אנתרופוסופי אשר דן ומציג את שיטת החינוך המאתגרת של ולדורף. ביסודותיה, שיטה חינוכית זו מאמינה באפשור הלימוד באמצעות משחקים, בדרך של הנאה חווייתית וללא שיעורי בית, לצד פיתוח מיומנויות מלאכה מעשיות כמו תפירה

בערבית זה נשמע יותר טוב

כתבה : אילנית יהודה במסגרת עבודתו השוטפת, אסף שוקי שפיר במשך שנים רבות פתגמים ומשלים בשפה הערבית. השימוש היום יומי בשפה זו גרם לו להבין ש"הפתגמים השונים, הנפוצים בשפה הערבית, הינם המפתח להבנת החברה, תרבותה וערכיה." בספרו,  "בערבית זה נשמע יותר טוב: מבחר פתגמים ומשלים בשפה הערבית"  כלל שפיר פתגמים ומשלים שמצא במקורות ספרותיים, באמצעי התקשורת הערביים ובאוספים שונים.  שפיר מייעד את הספר ל"כל מי שרוצה ללמוד על החברה הערבית ותרבותה דרך פתגמיה, וזו דרך מצוינת ללמוד על ייחודיותה, אך גם יכול להיות שימושי למי שבא במגע שוטף או מזדמן עם אוכלוסיה דוברת ערבית, כדי לשפר את התקשורת ולהבין את הדקויות בצד האחר. זוהי גם דרך מעניינת להעשיר את הידע של מי שלומדים ערבית,וגם לאלו שהערבית הינה שפת אימם והם מבקשים לראותה דרך ראי התרגום והפרשנות לעברית..." בנוסף לאלו, בהתחשב בעובדה הפשוטה שמדינותיה השכנות של ישראל הינן ערביות ושקיים מיעוט ערבי במדינה, לימודי השפה הערבית לא מוטמעים מספיק במערכת החינוך. בבית הספר היסודי, ברוב המקומות, אין להם זכר ובתיכון ההיצע

אַרְיֵה הַסִּפְרִיָּה

בפוסט זה ארחיב על אחד הסיפורים שיסופרו בשעות הסיפור בספרייה, " אַרְיֵה הַסִּפְרִיָּה"  מאת מישל קנודסן. הספר יצא לאור בשנת 2006. קנודסן עצמה כתבה למעלה מארבעים ספרים לילדים, "אַרְיֵה הַסִּפְרִיָּה"  הידוע והפופולארי מבניהם. הספר תורגם ללשונות רבים ברחבי העולם והוא עטור פרסים וכיבודים לרוב. אז מה אם כן יש בו באותו אריה, שנכנס לספריה, שהצליח לשבות את לבם של ילדים ברחבי העולם כולו? ראשית, קיים בסיפור אלמנט חזק של הפתעה. מה פתאום שאריה ייכנס לספרייה וירצה ליהנות משעת סיפור? מוטב לו שילך לג'ונגל או לגן החיות, שם היינו מצפים לראות אותו. שם מותר לו להיות, שם הוא צריך להיות, שם הוא יכול להיות אריה. ספרייה היא בערך המקום האחרון שבו היינו מעלים בדעתנו למצוא את האריה הגדול,המאסיבי, השואג, המהיר, את המלך של החיות כולן. דבר זה לא ברור לנו מאיליו כלל וכלל והוא בחינת אבסורד שקם לחיים בין כתלי הספרייה. לאריה לעומת זאת, הדברים לגמרי הגיוניים, ברורים וטבעיים. הוא לא חושב שיש בהכרח משהו מוזר, או יוצא דופן בעצם כניסתו לספרייה ונקודה זו מכניסה את הסיפור לאווירה של תמי

מחשבות על דיכוי, התנגדות ועצמאות

כתבה : אילנית יהודה ההיסטוריה עמוסה בביוגרפיות של אנשים ועמים שחיו תחת סוג זה או אחר של דיכוי. אנשים ששילמו מחיר אישי כבד על מנת להביע את עצמם ואת מה שהינם ועמים שלמים ששילמו מחיר דומה. הדיכוי לצערנו, כמו גלגל, במקומות רבים עדיין חוזר על עצמו. בכל זאת, באורח מוזר משהו, לעיתים נדמה שלדיכוי יש כוח פעולה הפוך. כלומר, למרות הניסיון לחנוק, להשתיק, לפגוע, לנתב בכוח את מה שמותר לבטא ואת מה שאסור, נוצר בדרך לא ברורה אפקט מהופך של תנופה חיובית. התנופה הזו כמו מדליקה כוח בעירה, משנעת מתוכה אנרגיה חדשה ומתפרצת. אולי להיפוך כזה מכוון הכתוב באומרו :" וְכַאֲשֶׁר יְעַנּוּ אֹתוֹ, כֵּן יִרְבֶּה וְכֵן יִפְרֹץ" (שמות, פרק א',פסוק י"ב). פסוק זה, הבנוי על פי עיקרון הסובב והמסובב, כלומר, ככול שתענו אותו יותר כך יצליח יותר, משקף את הסתירה בין הניסיון לגרום לעינוי לבין התוצאה, פריצת הדרך. הפסוק נאמר על עם ישראל באחת מחויות הדיכוי הקשות שעם יכול לחוות - העבדות. עם ישראל התעלה מעל לחוויה זו, פרץ קדימה והתגלה כמי שעומד בכל הקשיים ושורד לאורך הדרך, כנגד כל הסיכויים. יכול להיו

מתנה

כתבה : אילנית יהודה מתנה צ'סלב מילוש מפולנית: דוד וינפלד יוֹם כּהֹ מְאֻשָּׁר. הָעֲרָפֶל נָמוגֹ מֻקְדָּם, עָבַדְתִּי בַּגָּן. יונְֹקֵי דְּבַשׁ נִצְמְדוּ אֶל פִּרְחֵי יַעֲרָה. לאֹ הָיָה דָּבָר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה שֶׁרָצִיתִי לְעַצְמִי. לאֹ הִכַּרְתִּי אִישׁ שֶׁכְּדַאי הָיָה לְקַנֵּא בּו. אֶת הָרַע שֶׁהָיָה שָׁכַחְתִּי. לאֹ בּשְֹתִּי לַחְשׁבֹ כִּי הָיִיתִי מַה שֶּׁהִנְנִי. לאֹ חַשְׁתִּי כָּל מַכְאובֵֹי גּוּף. בְּהִזְדַּקְּפִי רָאִיתִי יָם כָּחלֹ וּמִפְרָשִׂים. השיר "מתנה" נכתב בידי המשורר הפולני, צ'סלב מילוש , (1911-2004) בשנת 1971, שנה לאחר שהפך באופן רשמי לאזרח אמריקאי. קריאה בשירתו של מילוש מעידה על כך שהיה מסיבות שונות, אדם למוד סבל. במקומות רבים השירה שלו היא דיאלוג מתמשך עם הסבל, סוג של דיון על מקומו ותפקידו בעולם. ניתן להבין זאת לאור העובדה שפעל ויצר על רקע מאורעות הדמים של המאה העשרים, פריצתן של שתי מלחמות עולם ועלייתם של משטרים דכאניים לשלטון. על אף העובדה שהסבל הוא נושא חשוב בשירתו, מ

הצצה לספר האגדה – פוסט מיוחד לפורים

תמונה
כתבה : אילנית יהודה "ספר האגדה" שערכו ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי יצא לאחרונה לאור בהוצאה מחודשת  הכוללת פירוש חדש מאת פרופ' אביגדור שנאן. בפוסט זה אתייחס לשתי אגדות תלמודיות המצויות בספר זה וקשורות לחג פורים. אגדה אחת מתייחסת לתלייתו של המן.  לפיה, המן מתחנן בפני מרדכי ומפציר בו שיחסוך ממנו את ההשפלה הכרוכה בתלייה על עץ, שכן עליו לזכור שהוא בכל זאת אדם בעל ייחוס רם מעלה אשר שימש בתפקידים בכירים בממלכה : "וַאֲנִי הָמָן פַּתְשְׁגָר הַמֶּלֶךְ הָיָה שְׁמִי וְאָב לַמֶּלֶךְ נִקְרֵאתִי". מרדכי לא שם ליבו אליו ואז מתעוררת השאלה: על איזה עץ יתלה המן? "הִתְכַּנְּסוּ כֻּלָּם לְעֵצָה וְאָמְרוּ: מִי שֶׁהוּא גָּבוֹהַּ חֲמִשִּׁים אַמָּה יִתָּלֶה הָמָן עַל רֹאשׁוֹ. הַגֶּפֶן אָמְרָה: נְמוּכָה אֲנִי וְאֵינִי יְכוֹלָה שֶׁיִּתָּלֶה עַל רֹאשִׁי, שֶׁמִּמֶּנִּי לוֹקְחִים יַיִן לִנְסָכִים. הַתְּאֵנָה אָמְרָה: אֵינִי יְכוֹלָה שֶׁיִּתָּלֶה עַל רֹאשִׁי, שֶׁמִּמֶּנִּי לוֹקְחִים לְבִכּוּרִים וּמִמֶּנִּי לָבְשׁוּ אָדָם וְחַוָּה. הַזַּיִת אָמַר: אֵינִי יָכוֹל שֶׁי

מין ומגדר בפסלי הזוגות של ג'אקומטי

תמונה
כתבה : אילנית יהודה ספרה החדש של רות  מרקוס, "מין ומגדר בפסלי הזוגות של ג'אקומטי", עוסק באחד מגדולי האמנים הסוריאליסטיים של המאה העשרים, אלברטו ג'אקומטי (1901-1966). הסוריאליזם (מקור השם הוא צרפתי ומשמעו מעל-לריאליה, מעל למציאות) הוא תנועה אמנותית שצמחה באירופה ובעיקר בצרפת, בשנות העשרים והשלושים של המאה הקודמת. ג'אקומטי, שווייצרי ממוצא איטלקי, הוא צייר ובעיקר פסל. אחת מעבודותיו משנת 1932, "הארמון בארבע לפנות בוקר", מוגדרת במקומות מסוימים, כיצירת הפיסול הסוראליסטית הראשונה.  פסלי הזוגות של ג'אקומטי נוצרו בין השנים 1925-1935. תפיסת המין והמגדר שעולה מן הספר, מציגה אדם שחילק, באופן שמוכר לנו משחר ההיסטוריה של תרבות המערב, את המין האחר, כלומר הנשים, לקדושות ולזונות. יחסיו הסבוכים של האמן עם נשים ובעיקר עם עצמו, באו לידי ביטוי באופן בו הוא מייצג בפסלי הזוגות, קשת רחבה ומורכבת של יחסים בין המינים. ברוח הסוריאליזם סבר ג'אקומטי כי השאיפה האמנותית לייצג את המציאות, סופה כישלון ידוע מראש. עם זאת האמין, כי אותה שאיפה, מולידה חיים מתוך הרצו

תוכנת נקדן מבית MELINGO

תמונה
כתבה  :  אילנית יהודה הספרייה מציעה לקהל לקוחותיה שתי תוכנות מבית  MELINGO  לשימוש חופשי מהספרייה ומהבית .  האחד ,  מילון רב - מילים , ( מילון עברי עשיר ומקוון )  והשני ,  נקדן . בפוסט זה נתמקד בנקדן . מטרת השימוש בנקדן היא לנקד בצורה אוטומטית כל טקסט בשפה העברית .  התוכנה מנקדת ברמת דיוק של  97% ,  הודות למערכת ניתוח מורפולוגי ,  אשר מזהה ,  מנתחת ומנקדת כל מילה וצורה בשפה העברית על פי הקשרה .  תוכנת נקדן היא אחת התוכנות הידידותיות והקלות לשימוש בתחום הניקוד ,  זאת בצד אחוזי דיוק לשוני גבוהים במיוחד . חשוב גם לדעת ,  כי במידה והתוכנה שגתה בזיהוי הנכון של המילה בתוך הקשרה הלוגי במשפט ,  ניתן לתקן את אותה המילה בשני אופנים .  האופן הראשון הוא תיקון באמצעות בחירה במגוון צורות אפשריות למילה ,  שנקדן מציע .  ניתן לראות זאת בדוגמא  : במידה ונקליק על המילה  " בקר "  פעמיים נוכל לתקן את הניקוד .  נקדן יציע לנו מספר אפשרויות ואנו נבחר בזו שמתאימה ונבצע החלפה  : באופן השני ,  נוכל תמיד לנקד את המילה בניקוד ידני .  הדבר יכול לסייע לנו במידה והאפשרויות המובנות בנק