לימפופו ודוקטור איכואב

כתבה : אילנית יהודה

"רופא נפלא הוא אוי-זה-מר!
בצל אלון עתיק הוא גר." (תרגום: נתן אלתרמן)

"דוקטור טוב הוא איכואב -
הוא בצל אילן יושב." (תרגום : אלה סוד)
הוצאת "קדימה" מתרגמת לקהל הילדים הישראלי יצירות שירה קלאסיות מן השפה הרוסית. אחת מאותן יצירות, דוקטור איכואב (1929) 

מאת קורני צ'וקובסקי, תורגמה על ידי אלה סוד. 

צ'וקובסקי (1882 - 1969) היה משורר, מתרגם וחוקר ספרות רוסי אשר השפיע על המשוררים הקלאסיים שכתבו לילדים בישראל: לאה גולדברג, מרים ילן שטקליס, פניה ברגשטיין ולוין קיפניס. משוררים אלו עלו ממחוזותיה השונים של ברית המועצות לשעבר, או שהיו ילדים שנולדו להורים מברית המועצות (לדוגמא: ילן שטקליס). לכן הכירו היטב את יצירותיו של צ'וקובסקי.
נתן אלתרמן (1910-1970) גם כן העריך מאוד את צ'וקובסקי ובשנות הארבעים הוא תרגם את דוקטור איכואב, בספר ששמו: לימפופו.

מיהו, דוקטור איכואב? מדובר ברופא חיות אמיץ, טוב לב וקל רגליים. הוא מוכן להגיש עזרה בכל עת ובכל מקום על פני הגלובוס. גם ללימפופו הרחוקה שבאפריקה ימצא את דרכו, יושיט יד וירפא. בעלי החיים אוהבים אותו מאוד ומוקירים את פועלו.

דוקטור איכואב מזכיר לנו רופא חיות מפורסם אחר ששמו דוקטור דוליטל. דוקטור דוליטל נכתב על ידי יו לופטינג (1886-1947) בעודו משרת כקצין בריטי בזמן מלחמת העולם הראשונה. ראשיתו של הספר במכתבים שכתב לופטינג לשני ילדיו, על מנת להסיח את דעתם מן המציאות הכואבת שיצרה המלחמה.

נראה שלא מיקרית היא העובדה שצ'וקובסקי, לופטינג ואחרים, בחרו בדרך של אסקפיזם כאשר כתבו לילדים.  אולי חשבו שברופא הטוב, בבעלי החיים, כמו גם בילדים עצמם, קיים עדיין מספיק תום שמסמל תקווה לעתיד טוב מזה שידע העולם שלאחר מלחמת העולם הראשונה. הם רצו להציג אידיאל אנושי חדש והאמינו שניתן לשוב ולשאוף אליו.

אופיים של התרגומים: לימפופו ודוקטור איכואב שונה מאוד. בתרגומו של אלתרמן, שמו של הרופא הוא דוקטור אוי-זה מר ובתרגומה של אלה סוד שמו הוא דוקטור איכואב.
כבר מתוך התרגום השונה של שם הגיבור אנו מבחינים בבחירתו של אלתרמן לכתוב לילדים בשפה גבוהה. הקו המפריד בין המילים "אוי" ו"זה" מקשה על רצף הקריאה וגם השמטתו בהמשך יוצרת צרוף לשוני מורכב: "אויזמר" . כמו כן המילה "מר" גבוהה מן המילה "כואב" שאלתרמן בחר שלא להשתמש בה. לעומת זאת בתרגומה של אלה סוד השם מתורגם מרוסית לעברית באופן פשוט וללא פירוק של המילים המרכיבות את שם הגיבור לצירוף לשוני בעל שלוש הברות.

דוגמא נוספת לשפה הגבוהה בתרגומו של אלתרמן:

"ופתאום – פקחו עינים!-
הופיע תן על אופניים:

הבאתי טלגרם
ממר היפופוטם:

חיש מהר הגיע-נא,
את הקטנים הושיעה-נא!

בתרגומה של אלה סוד התן אינו רכוב על אופניים אלא על סוס והמילה הלועזית טלגרם, הוחלפה במילה העברית מברק :

"אי באופק במפתיע
תן רכוב על סוס הופיע!
דף מוציא הוא מן השק:
כאן מאפריקה מברק!
שימו לב: עליו חתם
מר היפופוטם!"

מפתיע למדי שאם משווים בין התרגומים, מגלים שישנן לא מעט מילים שהתרגום שלהן שונה לגמרי. אפשר לראות זאת כבר מתוך הציטטות המעטות שהבאתי. האם במקור ישב הרופא תחת עץ אלון או תחת סתם עץ, אילן? האם התן רכב על אופניים או שמא רכב על סוס? על פניו, אין סיבה מוצדקת לתרגם את המילים הללו בצורה שונה לגמרי משפת המקור. 

אם להסתמך על מאמרה של אבירמה גולן: "דוקטור אַיכּוֹאֵב": תרגום נפלא לקלאסיקת ילדים, בלי השיפוצים של אלתרמן", הרי שתרגומה של אלה סוד נאמן יותר לשפת המקור באופן מובהק.
סוד בניגוד לאלתרמן לא פועלת מתוך תפיסה אידיאולוגית לפיה למתרגם קיימת הזכות לשנות  ולכתוב את היצירה מחדש. היא גם לא מנסה להכפיף את החריזה והמקצב העבריים לאלו הקיימים בשפה הרוסית ולכן פועלת בתוך מסגרת החריזה של העברית לבדה.

עם זאת, ברצוני להצביע בפוסט זה על מקום מובהק אחד שבו החירות שנטל לעצמו אלתרמן במלאכת התרגום עושה לטקסט פלאים.
כוונתי לתרגום שמו של הספר. אלתרמן בחר במודע בלימפופו ולא בדוקטור איכואב התואם לשפת המקור. זוהי לדעתי בחירה יוצאת מן הכלל. אלתרמן ללא ספק ידע שזה לא השם המקורי של היצירה אותה הוא מתרגם. בכל זאת, הוא בחר בשם אקוסטי שיכול להצטלצל ולהתגלגל בקלות על לשונם של הילדים. ניתן לדמיין  בעיני רוחנו את הילדים משתעשעים בשם זה ונהנים ממנו. למרות היותה של לימפופו מחוז גיאוגרפי ממשי באפריקה, שמה הייחודי שמסתיים בשתי הברות שחוזרות על עצמן: "פו" "פו", הופך אותה גם למופקעת מכל זיהוי גיאוגרפי קונקרטי.
לימפופו שבאפריקה הופכת באחת, למקום בדיוני בארץ הדמיון של הלשון, כאשר מלוא כובד משקלו של התרגום נופל עליה ומופיע כשם הספר.

כאן המקום לציין שצו'קובסקי עצמו, כל חייו חקר, בדק והקשיב ללא הרף לשפתם של הילדים.
הוא ראה בשפת הילדים פן המייצג את עולמם, את תפיסתם הייחודית ואת חשיבתם. ספרו: משתיים עד חמש המכיל ציטטות מדברי ילדים שלעיתים אינן ניתנות לתרגום ישיר לשפה אחרת, מוכיח זאת.
בספר זה טוען צו'קובסקי כי מלאכת רכישת השפה של הילד אינה בעלת אופי של חיקוי בלבד אלא משקפת תהליך יצירתי שלם הכולל הבנה, ניתוח וביקורת. שיאו של תהליך זה מתפתח בקרב בני השנתיים-חמש. צ'וקובסקי קוצף על הבורות הקיימת לטענתו בתפיסת עניין זה:

"לצערנו, לא תמו אצלנו 'תיאורטיקנים' הממשיכים לטעון, שהילד מעתיק כאוטומט ללא הרהור את שיחו של המבוגר שלנו, מבלי להכניס לתוכו כל ניתוח. שקר זה מתפרסם אפילו במאמרים מדעיים – ממש מתפרסם, מפני שאין אפשרות להוכיחו. משרק תתבונן ביתר תשומת לב להתפתחות הלשונית של הילד, יתברר לך, שהחיקוי מתאחד אצלו עם הבדיקה המעמיקה ביותר של אותו חומר, שמציעים לו המבוגרים". (צ'וקובסקי, עמ' 18).

באופן דומה ניתן לומר שגם מלאכת התרגום איננה מלאכה של חיקוי מילים פשוט משפה אחת לאחרת. מדובר במלאכת מחשבת הכוללת תהליך של בחינה, בדיקה, הבנה ואינטואיציה נכונה. בסופו של דבר נולדת מתוכו יצירה שאמנם צריכה להיות נאמנה למקור אך היא גם יצירה חדשה. 

מלבד דוקטור איכואב, ישנם ספרים נוספים של קורני צ'וקובסקי שתורמו לעברית. כמו: ברמלי ו זבובה-זמזומובה. ניתן להתרשם מקריאה בספרים אלו, בעיקר בזבובה-זמזומובה עד כמה הצליל והאקוסטיקה היו חשובים לצ'וקובסקי. כבר מתוך שם הספר אנו יכולים לשמוע ממש את צליל הזמזום של הזבובה מרעיש בתוך אוזננו.

מתוך כל אלו, אני טוענת כי אלתרמן שכביכול התרחק מהמקור כאשר בחר לתרגם את שם הספר דוקטור איכואב באופן "לא נכון", כלומר על שמה של לימפופו ולא על שמו של הרופא, למעשה התקרב לעולמו השפתי של צ'וקובסקי. עולם שהתבסס על רגישות וקשב רבים לצליל ולמקצב. לטעמי, במעשה זה הוא המחיש עד כמה הוא מבין את תפיסתו הלשונית ועד כמה הוא מבקש להיות קרוב לה.

בהסתכלות כוללת תרגומה של אלה סוד קולח ונעים יותר להקראה. עם זאת לשני התרגומים יש כמובן מקום על המדף. שניהם מאפשרים לילדים ליהנות מאחת היצירות הקלאסיות האהובות שנכתבו למענם. קריאה מקבילה בתרגומים אלו יכולה להוות חווית קריאה מאתגרת ולא שגרתית לילדים ולהוריהם.

לסיום, בכל תקופה ילדים זקוקים למנה של אופטימיות ושל נחמה. הם עורגים לדוקטור או למטפלת חומלת, ליד מלטפת, שתעניק להם ביטחון ותחזק את אמונתם בכך שהדברים יסתדרו על הצד הטוב ביותר. מסיבה זו לימפופו, או בשמו האחר דוקטור איכואב חוצה בהצלחה את מרחק הזמן, המקום והתרגום כאחד.
אנו מזמינים אתכם למצוא את הספרים הללו אצלנו בספרייה...

לקריאה נוספת :

ברמלי מאת קורני צ'וקובסקי בהוצאת עם עובד, 2015.
דוקטור איכואב מאת קורני צ'וקובסקי בהוצאת קדימה, 2017.
זבובה-זמזומובה מאת קורני צ'וקובסקי בהוצאת כתר, 2005.
לימפופו מאת קורני צ'וקובסקי בהוצאת עם עובד, 1943.

משתיים עד חמש מאת קורני צ'וקובסקי בהוצאת ספרית פועלים, 1985.

התייחסויות ברשת :

"דוקטור אַיכּוֹאֵב": תרגום נפלא לקלאסיקת ילדים, בלי השיפוצים של אלתרמן מאת אבירמה גולן.

קורוקדיל מאת קורניי צ'וקובסקי, הקראת הסיפור בשפה הרוסית (חלק 1).